חֲדָשׁוֹת

מכונות בדיקת רנטגן מסתמכות במידה רבה על טכנולוגיית הזיהוי המובנית והאלגוריתמים שלהן כאשר הן מבחינות בין מתכות לחפצים זרים. לדוגמה, גלאי מתכות (כולל גלאי מתכות למזון, גלאי מתכות מפלסטיק, גלאי מתכות למזון מוכן, גלאי מתכות למזון מוכן וכו') משתמשים בעיקר בעקרון של אינדוקציה אלקטרומגנטית כדי לזהות עצמים זרים מתכתיים. כאשר חפץ מתכתי נכנס לאזור הזיהוי של גלאי מתכות, הוא משבש את השדה המגנטי בשיווי המשקל שנוצר על ידי המשדר והמקלט, ויוצר שינוי אות על המקלט שמפעיל אזעקה ומצביע על נוכחות של חפץ זר מתכתי.

עם זאת, עבור עצמים זרים שאינם מתכתיים כגון אבנים, זכוכית, עצמות, פלסטיק וכו', גלאי מתכות אינם יכולים לזהות אותם ישירות. במקרה זה נדרשים לביצוע הבדיקה סוגים נוספים של מכונות לזיהוי גופים זרים כגון מכונות בדיקת רנטגן (הידועות גם כמכוניות לבדיקת גוף זר רנטגן או מכונות לבדיקת גוף זר רנטגן).

מכונת בדיקת רנטגן משתמשת ביכולת החדירה של קרני רנטגן כדי לזהות ולהבחין בין גופים זרים מתכתיים ולא מתכתיים בתוך האובייקט על ידי מדידת מידת הנחתה של קרני רנטגן לאחר חדירת האובייקט הנבדק, ושילוב טכנולוגיית עיבוד תמונה. קרני רנטגן יכולות לחדור לרוב החומרים הלא מתכתיים, אך הנחתה חזקה מתרחשת כאשר נתקלים בחומרים בצפיפות גבוהה כגון מתכות, ובכך יוצרים ניגוד ברור על התמונה ומאפשרים זיהוי מדויק של גופים זרים מתכתיים.

כתוצאה מכך, ההבחנה בין מתכת לחומרים זרים בגלאי גופים זרים משתנה בהתאם לטכנולוגיית הזיהוי והאלגוריתם המשמשים. גלאי מתכות משמשים בעיקר לזיהוי עצמים זרים מתכתיים, בעוד שגלאי רנטגן מסוגלים לזהות מגוון רחב של עצמים זרים, מתכתיים ולא מתכתיים, בצורה מקיפה יותר.

בנוסף, ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, חלק מגלאי גופים זרים מתקדמים עשויים להשתמש גם בשילוב של טכנולוגיות זיהוי מרובות כדי להשיג זיהוי מדויק ומקיף יותר של סוגים שונים של גופים זרים. לדוגמה, מכשירים מסוימים עשויים לשלב גם יכולות זיהוי מתכות וגם יכולות זיהוי קרני רנטגן כדי לשפר את הדיוק והאמינות של הבדיקות.