חֲדָשׁוֹת

מכונות בדיקת רנטגן מסתמכות במידה רבה על טכנולוגיית הגילוי והאלגוריתמים המובנים שלהן בעת הבחנה בין מתכות לעצמים זרים. לדוגמה, גלאי מתכות (כולל גלאי מתכות למזון, גלאי מתכות מפלסטיק, גלאי מתכות למזון מוכן, גלאי מתכות למזון מוכן וכו') משתמשים בעיקר בעקרון האינדוקציה האלקטרומגנטית כדי לזהות עצמים זרים ממתכת. כאשר עצם מתכת נכנס לאזור הגילוי של גלאי מתכות, הוא משבש את שדה שיווי המשקל המגנטי שנוצר על ידי המשדר והמקלט, ויוצר שינוי אות במקלט שמפעיל אזעקה ומצביע על נוכחות של עצם זר ממתכת.

עם זאת, עבור עצמים זרים שאינם מתכתיים כגון אבנים, זכוכית, עצמות, פלסטיק וכו', גלאי מתכות אינם יכולים לזהות אותם ישירות. במקרה זה, נדרשים סוגים אחרים של מכונות לגילוי גופים זרים, כגון מכונות בדיקת רנטגן (הידועות גם כמכונות בדיקת גופים זרים בקרני רנטגן או מכונות בדיקת גופים זרים בקרני רנטגן) כדי לבצע את הבדיקה.

מכונת בדיקת קרני רנטגן משתמשת ביכולת החדירה של קרני רנטגן כדי לזהות ולהבחין בין גופים זרים מתכתיים ולא מתכתיים בתוך העצם על ידי מדידת מידת הדעיכה של קרני רנטגן לאחר חדירתן לעצם הנבדק, ושילוב טכנולוגיית עיבוד תמונה. קרני רנטגן יכולות לחדור לרוב החומרים הלא מתכתיים, אך דעיכה חזקה מתרחשת בעת נתקלות בחומרים בעלי צפיפות גבוהה כמו מתכות, ובכך יוצרת ניגודיות ברורה בתמונה ומאפשרת זיהוי מדויק של גופים זרים מתכתיים.

כתוצאה מכך, ההבחנה בין מתכת לחומר זר בגלאי גופים זרים משתנה בהתאם לטכנולוגיית הגילוי ולאלגוריתם בו נעשה שימוש. גלאי מתכות משמשים בעיקר לגילוי עצמים זרים מתכתיים, בעוד שגלאי רנטגן מסוגלים לזהות מגוון רחב של עצמים זרים, מתכתיים ולא מתכתיים כאחד, בצורה מקיפה יותר.

בנוסף, ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, גלאי גופים זרים מתקדמים מסוימים עשויים להשתמש גם בשילוב של טכנולוגיות גילוי מרובות כדי להשיג גילוי מדויק ומקיף יותר של סוגים שונים של גופים זרים. לדוגמה, מכשירים מסוימים עשויים לשלב יכולות גילוי מתכות וגילוי קרני רנטגן כדי לשפר את הדיוק והאמינות של הבדיקות.